Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 117b
גְּמָ' אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שָׁנָה לָנוּ רַבִּי יְהוּדָה אָסוּר לְאָדָם שֶׁיֵּהָנֶה מִמָּמוֹן חֲבֵירוֹ. חֲדָא – הָא דִּתְנַן.
Traduction
GEMARA: Rabbi Yoḥanan says: In three places Rabbi Yehuda taught us the principle that it is forbidden for a person to derive benefit from the property of another without his full awareness and consent, even if the other does not suffer a loss. One of the places where we are taught this principle is that which we learn in the mishna, that Rabbi Yehuda does not allow one to reside in another’s property without paying him rent.
Rachi non traduit
גמ' שיהנה מממון חבירו. שלא במתנה עד שתהא מדעתו ונוחה לו:
Tossefoth non traduit
בשלשה מקומות שנה לנו ר' יהודה אסור לאדם שיהנה מממון חבירו שלא מדעתו. אע''פ שמן הדין היה נראה לומר שיהנה חדא דאע''ג דזה נהנה וזה לא חסר אפי' הכי תיקנו חכמים שיהא חייב דאין לו ליהנות מממון חבירו שלא מדעתו ואידך דאמר רבי יהודה אם השבח כו' דאע''ג דגזלן קונה בשינוי הכא תקינו דלא ליקני כיון שאין מתכוין לגזול ולקנות משום דאין לו ליהנות מממון חבירו שחבירו הביאו מן השוק וטרח בו כדפירש בקונט' וא''ת לפי מאי דס''ד השתא דטעמא משום דאסור שיהנה מממון חבירו ולא משום דכל המשנה ידו על התחתונה נהי דלא קני בשינוי משום שהבעלים טרחו להביאו מן השוק מ''מ לא הוה ליה למימר ידו על התחתונה ואור''י דהמ''ל וליטעמיך א''נ מן הדין לא קנאו בשינוי כיון שאינו מתכוין לקנות ומיהו מ''מ היה לו ליתן שכר כפי מה שהשביחו בצביעת שחור ורבנן תקנו שלא יהנה מממון חבירו שלא מדעתו דהיינו בצביעת השחור שעשה שלא מדעתו הלכך ידו על התחתונה וגם משליש שטרו נמי אע''ג דאסמכתא קניא הכא כיון שאין זו מתנה גמורה שאין נותנה בלב שלם תקנו חכמים שלא יהנה מלוה הימנו:
אִידַּךְ מָה הִיא, דִּתְנַן: הַנּוֹתֵן צֶמֶר לַצַבָּע לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר, שָׁחוֹר וּצְבָעוֹ אָדוֹם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הַשֶּׁבַח יוֹתֵר עַל הַהוֹצָאָה – נוֹתֵן לוֹ הַיְּצִיאָה, וְאִם הַהוֹצָאָה יְתֵירָה עַל הַשֶּׁבַח – נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח.
Traduction
What is another place where we are taught this principle from Rabbi Yehuda’s statements? As we learned in a mishna (Bava Kamma 100b): If one gives wool to a dyer to dye it red for him and instead he dyed it black, or to dye it black and he dyed it red, Rabbi Meir says: The dyer gives the owner of the wool the value of his wool. Rabbi Yehuda says: If the value of the enhancement exceeds the dyer’s expenses, the owner of the wool gives the dyer the expenses. And if the expenses exceed the enhancement, he gives him the value of the enhancement. But the dyer may not keep the dyed wool for himself, as it is forbidden for one to benefit from another’s property.
Rachi non traduit
נותן לו דמי צמרו. צמר לבן כמו שמסר לו דקניה בשינוי ונתחייב מעות:
ר' יהודה אומר. אם כן תחייבו נמצא זה נהנה שזה הביאו לו מן השוק אלא מחזיר לו את הצמר כמות שהוא צבוע וידו על התחתונה:
אם השבח. שהשביח הצמר יתר על היציאה שהוציא צבע זה בסממנין ועצים ושכר טרחו כשאר שכיר יום:
נותן לו את היציאה. ולא מה שראוי בקבלנות דהוי טפי ואם ההוצאה וכו':
Tossefoth non traduit
אם השבח יתר על היציאה. פי' בירושלמי בפרק הגוזל קמא (ב''ק דף ק:
ד''ה אם):
וְאִידַּךְ מַאי הִיא, דִּתְנַן: מִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ וְהִשְׁלִישׁ אֶת שְׁטָרוֹ וְאָמַר לוֹ: ''אִם אֵין אֲנִי נוֹתֵן לְךָ מִכָּאן וְעַד זְמַן פְּלוֹנִי – תֵּן לוֹ שְׁטָרוֹ''. הִגִּיעַ זְמַן וְלֹא נָתַן, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יִתֵּן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יִתֵּן.
Traduction
And what is the other, third place where we are taught this principle from Rabbi Yehuda’s statements? As we learned in a mishna (Bava Batra 168a): In a case of a debtor who repaid part of his debt, and he deposited the promissory note with a third party serving as a trustee, to ensure that the creditor not collect the full amount, and the debtor said to the trustee: If I do not give you the balance from now until such and such a time, give the creditor his promissory note, thereby enabling him to collect the full amount stated in the note; if the stipulated time arrived and the debtor has not given the balance to the trustee, Rabbi Yosei says: The trustee shall give the promissory note to the creditor, in accordance with the debtor’s stipulation. Rabbi Yehuda says: The trustee shall not give it, as the stipulation is void. Here too, the reason is that the creditor is forbidden to benefit from the property of another.
Rachi non traduit
והשליש את שטרו. הפקידו ביד נאמן לפי שדאג הלוה שיחזור ויתבענו כל החוב:
ואמר לו. לוה לשליש:
אם אין אני נותן לו. את המותר מכאן עד יום פלוני:
תן לו שטרו. ויחזור ויתבע הכל:
אַמַּאי? דִּלְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הָכָא, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא שַׁחְרוּרִיתָא.
Traduction
The Gemara refutes these proofs as to the general applicability of Rabbi Yehuda’s rulings. Why is it necessary to explain in this manner? Perhaps Rabbi Yehuda is saying this only here, with regard to the case of the mishna concerning a house and an upper story, only because there is the blackening of the walls. By using the house, the owner of the upper story causes its walls to blacken, thereby lowering its value, and yet he will ultimately claim the value of a new house that he built. Therefore, he is prohibited from using the house without paying.
Rachi non traduit
ודלמא. לא היא זה נהנה וזה לא חסר לא קאסר רבי יהודה אלא זה נהנה וזה חסר הוא דאסר ומתניתין זה נהנה וזה חסר הוא דאמר ליה בעל הבית קא משחרת לכותלאי שאתה בונה חדשים ויפים וכל הדמים עלי ואתה משחירן בעשן לפני יציאתך:
אִי נָמֵי לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר – מִשּׁוּם דְּקָא מְשַׁנֶּה, וְהָתְנַן: כָּל הַמְשַׁנֶּה יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה.
Traduction
Alternatively, if one attempts to prove a general principle from the case where one instructed a dyer to dye the wool for him red and he dyed it black, it can be explained that the reason for the ruling of Rabbi Yehuda is due to the fact that the dyer is changing and deviating from the owner’s instructions, and didn’t we learn in a mishna (76a) that whoever changes the terms accepted by both parties is at a disadvantage?
Rachi non traduit
דהוה ליה משנה. וקנסא קניס ליה אבל זה נהנה וזה לא חסר כגון לעיל (בבא מציעא דף כד:) הדר בחצר חבירו בחצר דלא קיימא לאגרא והדר זה אפילו עביד למיגר דה''ל נהנה וזה אינו חסר אינו צריך להעלות לו שכר:
וּמִי שֶׁפָּרַע מִקְצָת חוֹבוֹ נָמֵי הָוֵי אַסְמַכְתָּא, וְשָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר לָא קָנֵי.
Traduction
And as for the case of one who repaid part of his debt, there too, the reason the trustee may not transfer the promissory note is not as explained above. Rather, it is due to the fact that the transfer of the promissory note and subsequent collection of the entire sum if he does not repay on time is considered a transaction with inconclusive intent [asmakhta], a condition that an individual accepts upon himself as an exaggerated measure that he does not expect to have to fulfill, and we heard Rabbi Yehuda who says that an asmakhta does not effect acquisition. There is therefore no proof that Rabbi Yehuda holds that it is forbidden for one to benefit from the money of another.
Rachi non traduit
ושמעינן ליה וכו'. הכא אשמעינן הכי:
אָמַר רַב אַחָא בַּר אַדָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: תַּחְתּוֹן הַבָּא לְשַׁנּוֹת, בִּגְוִיל – שׁוֹמְעִין לוֹ, בְּגָזִית – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
Traduction
§ Rav Aḥa bar Adda says in the name of Ulla: In the case of a resident of the lower story who wishes to rebuild the collapsed house, who comes to change the structure and now seeks to rebuild it with untrimmed stones that are larger than the original ones, the court listens to him and accepts his wishes, since an adjustment of this kind only serves to benefit the owner of the upper story. But if the house was previously built with large untrimmed stones and he now wants to rebuild it with hewn stones, which are smaller, the court does not listen to him, as this reduces the strength of the building.
Rachi non traduit
תחתון שבא לשנות. בבנין חומה שעליו מן היסוד עד התקרה:
בגויל שומעין לו. אם היה מתחילה מאבני גזית ובא לשנותו כשנפלה ולבנות באבני גויל שומעין לו מפני שהוא מחזיק את הבנין שחומת גויל רחבה משל גזית טפח כדאמר בפרק קמא דבבא בתרא (דף ב.) בגויל זה נותן ג' טפחים וזה נותן שלשה טפחים ובגזית זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים ומחצה והתם מפרש גויל אבנים דלא משפיין דמורשי דידהו מטפי בה טפח:
בִּכְפִיסִין – שׁוֹמְעִין לוֹ. בִּלְבֵנִים – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. לְסַכֵּךְ בַּאֲרָזִים – שׁוֹמְעִין לוֹ. בְּשִׁקְמִים – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
Traduction
Similarly, if the house was formerly built with bricks, and he wants to rebuild it with girders, the court listens to him, as this type of wall is very stable. But if the house was previously built with girders, and he now wants to rebuild it with bricks, the court does not listen to him. If he wants to roof it with strong cedar wood, the court listens to him, but if he wants to roof it with sycamore wood, instead of cedar, the court does not listen to him.
Rachi non traduit
כפיסים. ארחי חצאי לבינים ורחבן טפח ומחצה ונותן אריח מכאן ואריח מכאן וטפח אבנים דקות וסיד ביניהם הוי עובי החומה ד' טפחים:
בלבינים. שלימות ואין עוביו של כותל אלא כמדת רוחבן והן שלשה טפחים כלל הדבר התחתון שמרחיב עובי הבנין ומחזיקו שומעין לו אם ממעט חיזוקו אין שומעין לו שהעליון טוענו למחר יפול והעליון שבא להכביד את המשא תחתון מעכב עליו וכל זמן שממעט כובדו שומעין לו:
ארזים. בקורות של תקרה תחתונה קמיירי וארזים מתקיימין מן השקמין ומשאן כבד:
לְמַעֵט בְּחַלּוֹנוֹת – שׁוֹמְעִין לוֹ. לְהַרְבּוֹת בְּחַלּוֹנוֹת – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. לְהַגְבִּיהַּ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. לְמַעֵט – שׁוֹמְעִין לוֹ.
Traduction
If he wants to reduce the number of windows, the court listens to him, as this will strengthen the walls, but if he wants to increase the number of windows, the court does not listen to him. If he wants to heighten the building, the court does not listen to him, as it might be less stable than before, but if he wants to reduce its height, the court listens to him.
Rachi non traduit
להרבות בחלונות. ממעט חוזק הבנין והעליון מעכב עליו:
להגביה. חלל הבית אין שומעין לו שמטריח את העליון לעלות ועוד שהנמוך חזק מן הגבוה:
עֶלְיוֹן שֶׁבָּא לְשַׁנּוֹת, בְּגָזִית – שׁוֹמְעִין לוֹ, בִּגְוִיל – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
Traduction
The halakha is the same in the reverse: In the case of a resident of the upper story who comes to change the structure, and wishes to rebuild the upper story with hewn stones instead of large untrimmed stones, the court listens to him, as this reduces the weight on the lower floor. But if he wants to change from smaller hewn stones and rebuild with larger untrimmed stones, the court does not listen to him, as this would make the upper story heavier.
Rachi non traduit
עליון שבא לשנות וכו'. טעמא דכולהו שומעין לו מפני שממעט כובד המשא והיכא דמוסיף על כובדו תחתון מעכב עליו שהתחתון אינו חושש אם תפול החומה שמן התקרה ולמעלה:
בא לשנות תחתון. משקמים לארזים שומעין לו שמהנהו לעליון שמתקיים וחזק מקום מדרך רגליו מארזים לשקמים אין שומעין לו מפני שהן נוחין להשבר:
בִּכְפִיסִין אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, בִּלְבֵנִים שׁוֹמְעִין לוֹ. בַּאֲרָזִים אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, בְּשִׁקְמָה שׁוֹמְעִין לוֹ. לְרַבּוֹת בְּחַלּוֹנוֹת שׁוֹמְעִין לוֹ, לְמַעֵט בְּחַלּוֹנוֹת אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. לְהַגְבִּיהַּ אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, לְמַעֵט שׁוֹמְעִין לוֹ.
Traduction
Likewise, if he wants to rebuild it with girders instead of bricks, the court does not listen to him, but if it was previously built with girders, and he now wants to rebuild it with bricks, the court listens to him. If he wants to roof it with heavy cedar wood, the court does not listen to him, but if he wants to roof it with sycamore wood instead of cedar, the court listens to him. If he wants to increase the number of windows, which would lessen the weight of the construction, the court listens to him, but if he wants to reduce the number of windows, the court does not listen to him. If he wants to heighten the building, the court does not listen to him, as this increases the weight of the building, but if he wants to reduce its height, the court listens to him.
אֵין לוֹ לָזֶה וְלֹא לָזֶה, מַאי? תַּנְיָא: אֵין לוֹ לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה – אֵין לוֹ לְבַעַל עֲלִיָּיה בַּקַּרְקַע כְּלוּם.
Traduction
§ The Gemara poses a question: If they are so poor that neither this one nor that one has enough money to rebuild it, and they are prepared to sell the land, what is the halakha? The Gemara answers: It is taught in a baraita: If neither this one nor that one has the money to rebuild the house, the owner of the upper story does not have any rights to the land, and all rights of the land belong to the owner of the lower story.
Rachi non traduit
אין לו לא לזה ולא לזה. לבנות שעניים הם ובעל הקרקע רוצה למכור הקרקע:
Tossefoth non traduit
לא לזה ולא לזה מאי. אין נראה לר''י פירוש הקונט' שפי' שבעה''ב רוצה למכור את הקרקע דבהא לא קמבעיא ליה דפשיטא דאין יכול למוכרו שהרי משועבד לזה לבנות עלייה שם כשירצה ואי רוצה למכור הקרקע לעשות הבית ואין מוכר אלא כח שיש לו בתוכה הא נמי פשיטא שבענין זה יכול למוכרה דלמה לא ימכור כח שיש לו בה אלא נראה לר''י דמיירי שרוצה בעה''ב לזורעה ובעל עלייה אמר גם אני אזרע שגם לי הקרקע משועבד לעלייה או דלמא מצי א''ל היאך אין לך כלום בקרקע אלא לענין העלייה בלבד:
תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: תַּחְתּוֹן נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים וְהָעֶלְיוֹן שְׁלִישׁ. וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים: תַּחְתּוֹן נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וְהָעֶלְיוֹן נוֹטֵל רְבִיעַ. אָמַר רַבָּה: נְקוֹט דְּרַבִּי נָתָן בִּידָךְ, דְּדַיָּינָא הוּא וְנָחֵית לְעוּמְקָא דְּדִינָא, קָא סָבַר: כַּמָּה מַפְסֵיד עֲלִיָּיה בַּבַּיִת – תִּילְתָּא, הִלְכָּךְ אִית לֵיהּ תִּילְתָּא.
Traduction
It is taught in a different baraita: Rabbi Natan says: The resident of the lower story takes two shares of the land, and the resident of the upper story takes one-third. And others say: The resident of the lower story takes three shares, and the resident of the upper story takes one-quarter. Rabba says: Take the statement of Rabbi Natan in your hand, because he is a judge, and he descends to the depths of the law. He maintains: How much does the presence of the upper story depreciate the value of the house? One-third. Therefore he has one-third, i.e., he is entitled to one-third of the total sum that they receive for the land.
Rachi non traduit
מאי. אית ליה לבעל העלייה בקרקע או לא:
דדיינא הוא. אב בית דין היה כדאמרינן בהוריות בפרק בתרא (דף יג:):
כמה מפסיד שליש. ימי קיומה היא ממהרת ליפול מחמת משא העלייה:
מַתְנִי' וְכֵן בֵּית הַבַּד שֶׁהוּא בָּנוּי בַּסֶּלַע וְגִינָּה אַחַת עַל גַּבָּיו, וְנִפְחַת – הֲרֵי בַּעַל הַגִּינָּה יוֹרֵד וְזוֹרֵעַ לְמַטָּה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לְבֵית בַּדּוֹ כִּיפִּין.
Traduction
MISHNA: And likewise, in the case of an olive press that is built inside a cave in a rock, and one garden, belonging to another person, was planted on top of it, and the roof of the olive press broke, which caused the garden to collapse inward, in such a case, the owner of the garden may descend and sow below until the other one constructs for his olive press sturdy arches to support the roof, so that the owner of the garden can once again sow above him.
Rachi non traduit
מתני' בית הבד. בית לעצור זיתים וגינה אחת על גבו שחקק אדם בסלע תחתיה כגון כיפה והיה גינתו למעלה ובית בדו מלמטה וכשמת נטלו בניו זה בית הבד וזה גינה ונפחת גגו של בית הבד שהוא מקום זריעתו של העליון:
כיפין. ארקוולט''ו העליון יתן עליו עפר ויזרע:
Tossefoth non traduit
וכן בית הבד כו'. פי' בקונטרס דאיירי באחין שחלקו כמו פלוגתא דר' יהודה ורבנן ולא בשוכר ומשכיר וקצת קשה דמשמע דמדפליגי הכא רב ושמואל בגמרא דמיירי בשוכר ומשכיר דומיא דההיא דפליגי לעיל ועוד אי באחין שחלקו מוטל על התחתון לבנות התקרה אמאי אצטריך לאוקמי ההיא דלעיל בנפחת העלייה בשוכר ומשכיר לוקמה באחין שחלקו ואי האי וכן אנפחת העלייה דלעיל קאי אמאי הפסיק ביניהם ולא הסמיכם:
הַכּוֹתֶל וְהָאִילָן שֶׁנָּפְלוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. נָתְנוּ לוֹ זְמַן לָקוֹץ אֶת הָאִילָן וְלִסְתּוֹר אֶת הַכּוֹתֶל, וְנָפְלוּ בְּתוֹךְ הַזְּמַן – פָּטוּר, לְאַחַר הַזְּמַן – חַיָּיב.
Traduction
The mishna continues: In the case of a wall or a tree that fell into the public domain and caused damage, the owner is exempt from having to pay, as it was an accident. If the court saw that the wall was shaky, or that the tree was tilting, and they gave him time to cut down the tree or to dismantle the wall, and then they fell down, if this occurred during the allotted time, he is exempt, but if they collapsed after the time given to him had elapsed, he is liable to pay, since he was warned against this very occurrence.
Rachi non traduit
פטור. מלשלם דמאי הוה ליה למיעבד אנוס הוא:
נתנו לו זמן. שראוהו בית דין שהיה נוטה ואמרו לו סתור:
ונפל. לתוך גינתו של חבירו:
מִי שֶׁהָיָה כּוֹתְלוֹ סָמוּךְ לְגִינַּת חֲבֵירוֹ וְנָפַל, וְאָמַר לוֹ: פַּנֵּה אֲבָנֶיךָ, וְאָמַר לוֹ:
Traduction
In the case of one whose wall was adjacent to another’s garden, and the wall fell, and the owner of the garden said to him: Clear away your stones, and the owner of the stones said to him:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source